גלידת שטראוס בע"מ נ' לוגסי

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר.

המבקש מציין בתצהירו, כי אין ולא היה לו כל קשר למשיבה וכי הסיבה לכך שהתנגדותו הוגשה באיחור היא, כי הינו איש תמים שאינו מבין את משמעות הגשת ההתנגדות.

ב"כ המשיבה טוען כי יש לדחות את הבקשה בשל חוסר תום הלב בו היא נגועה עקב אי גילוי עובדות מהותיות רבות. כך נאמר, כי המבקש הסתיר את העובדה כי האזהרה הומצאה לו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל כבר בשנת 2010 וכי מאז המצאת האזהרה פעלה המשיבה רבות על מנת לגבות את החוב מן המבקש, לרבות הטלת הגבלות (בחודש יוני 2011) ועיקול (6 חודשים לפני הגשת בקשה זו). המבקש אף הסתיר את העובדה שהתייצב לחקירת יכולת לצורך ביטול הגבלות (בחודש יולי 2011) וחתם על שאלון וטופס ויתור על סודיות. הליך זה של חקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל איננו מתיישב עם הגשת התנגדות לביצוע שטר. עוד נאמר כי טענת המבקש כי השטר איננו שלו אינה מתיישבת עם הסכם עליו חתם, לכאורה המבקש, בחודש יוני 2006 בנוגע לעסק ששמו "פנינת הפינה" בעיר עכו.

דיון והכרעה

לדעתי דין בקשה זו להידחות. במסגרת בקשה להארכת מועד מאזן בית המשפט בין שיקולים נוגדים. מחד גיסא, זכותו של המבקש לקבל את יומו בבית המשפט ולפעול על מנת להוכיח את טענות ההגנה שלו. מאידך גיסא, ניתן משקל גם לאינטרס המשיבה לסופיות הדיון ולהסתמכותה על כל שלא הוגשה התנגדות.

ככל שמשך האיחור בהגשת ההתנגדות קטן וטענות ההגנה הן כבדות משקל –יטה בית המשפט להעדיף את תפקידו לעשות צדק בין הצדדים ולהכריע מהותית בסכסוך על פני שיקולים פרוצדוראליים ואף על פני אינטרס המשיבה להמשיך בהליכי הגבייה, גם תוך חיוב המבקש בהוצאות ראויות בגין מחדלו. ואולם, ככל שמשך האיחור גדל, נדרשים טעמים כבדי משקל יותר להעדיף את אינטרס המבקש למיצוי זכויותיו בהליך המשפטי על פני אינטרס המשיבה להמשיך בהליכי הגבייה בהם הוחל זה מכבר ללא כל מחאה מצד המבקש.

מן הכלל אל הפרט: בענייננו טוען המבקש כי הוא איש תמים שאינו מבין את משמעותה של אי הגשת התנגדות. טענה זו לא ניתן לקבל. המבקש אינו חולק על כך כי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל הומצאה לו כדין. אזהרה זו כוללת בתוכה גם הסבר בשפה שווה לכל נפש בנוגע לזכותו של המבקש להגיש התנגדות לביצוע שטר ככל שהמבקש חולק על חבותו לשלם את דמי השטר למשיבה. משכך, ספק אם המבקש יכול להתלות בהיותו 'תמים'.

זאת ועוד: מתגובת ב"כ המשיבה ונספחיה עולה לכאורה כי את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל קיבל המבקש זה מכבר והוחל נגדו בהליכים שונים ומגוונים בגינם אף התייצב המבקש בלשכת ההוצאה לפועל בפני רשם ההוצאה לפועל לצורך ביטול הגבלות שהוטלו עליו. המבקש לא ציין נתונים מהותיים אלה בבקשה. בהעלימו עובדות מהותיות אלה בבקשתו, נהג המבקש בחוסר תום לב דיוני. בנוסף, מן העובדה שהוחל זה מכבר בנקיטת הליכי גבייה נגד המבקש נדרש המבקש להצביע על טעמים כבדי משקל לצידוק האיחור. לדעתי, טענתו כי הוא 'תמים' ולא הבין משמעותה של הגשת ההתנגדות אינה יכולה להיחשב כצידוק בעל משקל נכבד דיו על מנת שניתן יהיה לעדיף את אינטרס המבקש על פני אינטרס המשיבה.

ב"כ המשיבה מביא בתגובתו את החלטת בימ"ש העליון בפרשת מכלוף. החלטה זו ממחישה את איזון האינטרסים שנערך לעיל. באותה פרשה היה מדובר על שטר בסכום של כמיליון ₪ שכנגדו נטענה טענת זיוף והאיחור בהגשת ההתנגדות היה בן ימים ספורים. בית המשפט העליון העדיף בנסיבות אלה את אינטרס המתנגד לברר את טענותיו על פני אינטרס המשיב, בשים לב למשך האיחור, לגובה סכום השטר ולחוזקן לכאורה של טענות ההגנה. לא זה המקרה שלפנינו. במקרה זה מדובר באיחור ממושך בהגשת ההתנגדות ובשטר שאינו בסכום שאף מתקרב לסך בפרשת מכלוף. בנסיבות אלה, גם אם אניח כי טענת הזיוף היא טענת הגנה טובה, אין ביתר נסיבות המקרה כדי להצדיק הענקת הארכה המבוקשת.

סוף דבר: הבקשה נדחית. הליכי ההוצאה לפועל ימשכו כסדרם. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ב, 16 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: